שלום אורח, התחבר

כנס איט"ה השנתי 2026

25/02/2026

מרכז כנסים "שפיים"

על הכנס

מי מטפל במטפל: קשיבות, רגישות וחמלה

לאחר שנתיים מורכבות ומאתגרות, כולנו מרגישים את העומס הריגשי המתמשך, והקושי באיזון ובחיזוק הכוחות.
הכנס הזה נולד מתוך מחשבה על מטפלי איט"ה הרבים, שעשו עבודה מאומצת בכל התקופה הזו ( שעדיין לא תמה ) תוך התמודדות לעיתים עם מצבים קשים, בעוד הם עצמם בחוויה של פינוי, מילואים, אובדנים ועוד.
ההרצאות שניחשף אליהם באות לתת מקום בנוסף לעבודה הטיפולית, גם למרחב של המטפל, מתוך עמדה של קשיבות, חמלה וחיזוק החוסן.

מצפים לראותכם.ן!

ימים
שעות
דקות
שניות

הרצאות הכנס

פרופ' מולי להד

“לפעמים אני, לפעמים אתה - שנינו זקוקים לנחמה” על תשישות חמלה וסיפוק מחמלה במציאות טראומטית משותפת

עבודה עם נפגעי טראומה ואבלים ממקמת את המטפל במרחב שבו הכאב קיים ללא פתרון מהיר. זהו מרחב של מבט הישיר אל "התהום" – לא כמשל פסימי, אלא כמצב אנושי שבו למילים יש גבול.
הסימן הבולט במרחב הזה הוא תשישות קירבה: שחיקה הנובעת מהחזקת כאבם של אחרים, לא מהעומס הטכני.

מהי תשישות קירבה?

  • מצב שבו המטפל אינו רק עד לכאב – אלא נושא חלק ממנו.
  • הגבול בין אמפתיה להיטמעות נעשה דק.
  • המערכת הרגשית מתעייפת:
    עייפות נפשית, ריקון, אובדן חיות, ירידה בתקווה.

תשישות קירבה אינה כישלון אישי- היא תגובה טבעית של לב פתוח.

אך היא כרוכה בסיכונים כאשר הגבולות מיטשטשים, והמטפל חש שהוא “נבלע” בסיפור של האחר. מאבד תחושת מסוגלות ומשמעות.ולעיתים אף מתרחק מעצמו, מהבית ומהחיים.

הטיפול הוא מרחב הדדי של נשיאה ונחמה.
כדי לתת נחמה – המטפל חייב להזין (Self-nourishment)  גם את עצמו.

לפעמים אני, לפעמים אתה – שנינו זקוקים לנחמה"ההרצאה תעסוק בדרכי התמודדות במרכיבי ה"סיפוק מחמלה" והחזרת האיזון תוך שמירת השלומות Wellbeing  של המטפל יחד עם רגישות אמפטיה והכלה מחד ומאידך המלצות ברמת המערכת.

פרופ' מולי להד, פסיכולוג רפואי בכיר ,פרופ' מין המנין  [אמריטוס] בחוג לפסיכולוגיה במכללה האקדמית תל חי, מייסד ונשיא של מרכז משאבים ב1980, קריית שמונה . מוכר בארץ ובעולם כמומחה בתחום התמודדות עם מצבי לחץ משבר ואסון ושיקום קהילות אחרי משבר ואסון.
מחבר ועורך של  36 ספרים ועשרות רבות של מאמרים בתחום לחץ חוסן טראומה משבר שכול ואסון בשילוב מודלים וכלים מתחום הטיפול ביצירה והבעה, CBT ,דמיון ומשחקיות.
מחבר שותף עם עפרה אילון של מודל גש"ר מאח"ד , וביחד עם מיקי דורון את הפרוטוקול לטיפול בפסיכוטראומה SEE FAR CBT.
המודלים שפיתח נלמדים באוניברסיטאות ברחבי תבל בין היתר ב:ארה"ב, קנדה, בריטניה, דנמרק, נורבגיה, שבדיה, יון, טורקיה, קפריסין קרואטיה רוסיה ובכל האוניברסיטאות בארץ.
חתן שישה  פרסים יוקרתיים בתחום ביניהם : פרס הסתדרות הפסיכולוגים בישראל, פרס אדלר של ביה"ס לעבודה סוציאלית בתל אביב, פרס ספיר ופרס הWHO  .

פרופ' רחל דקל

בין מרחק לקרבה: יחסים בין הורים ובוגרים צעירים לאחר טראומה

לאירועים טראומטיים השלכות על כל חברי המשפחה. ההרצאה, תסקור את ההשלכות של אירועים טראומטיים על יחסים במשפחה -תוך התמקדות ביחסים בין הורים -לבוגרים צעירים. שלב הבגרות הצעירה הנמשך מגילאי 18 עד 29, מאופיין בחוסר יציבות רגשית ותפקודית והתנסויות מרובות בתהליך חיפוש הזהות ובניית יחסים. חשיפה לאירוע טראומטי אצל בוגרים אלו  (לאחר השרות הצבאי), מאתגרת תהליכים אלו. ההרצאה תבחן את ההצטלבות בין אתגרי התהליך ההתפתחותי לאלו של ההתמודדות עם הטראומה ותתמקד ביחסים עם ההורים- בסוגיות של מרחק-קרבה, ויסות כעסים, היכולת לשיח, התאמה התנהגותית וקונטקסט תרבותי. ההרצאה תתבסס על ידע תיאורטי וקליני שנצבר באדוות להחלמה, מיזם הממוקם באוניברסיטת בר אילן ומציע מגוון מענים טיפולים לאחר טראומה בגישה משפחתית.

פרופ' רחל דקל היא עובדת סוציאלית ופרופ' מן המניין בבית הספר לעבודה סוציאלית ע"ש לואיס וגבי וייספלד באוניברסיטת בר אילן. היא חוקרת ומלמדת קרוב לשלושה עשורים  מגוון נושאים הקשורים להתמודדות עם אירועים טראומטיים על הנחשפים הישירים ובעיקר על בני משפחותיהם. פרופ' דקל יזמה ומובילה עם שותפים את מיזם "אדוות להחלמה" המציע מענים טיפוליים, הכשרות ומחקר בראייה משפחתית לאחר טראומה.. לפרופ' דקל מעל 180 פרסומים, והיא הנחתה מעל ל -80 תלמידי מחקר. מידע נוסף ניתן למצוא https://www.racheldekel.com/

ד"ר רוני ברגר

כיצד להגיע מתשישות חמלה ושחיקה לסיפוק חמלה

האירועים הטראומטיים ב- 7 באוקטובר ובמלחמת חרבות ברזל ערערו את תחושת המוגנות של  מרבית תושבי המדינה אשר חוו, ועדין חווים, דחק טראומטי מתמשך.  חוויות קשות אלו לא פסחו גם על אנשי ונשות המקצוע שחלק נכבד מהם חווה באופן עקיף אירועים מטלטלים אלו במהלך הטיפול בתושבי העוטף, בשורדי הנובה, בחיילים ובמילואימניקים שלחמו, במשפחות השכול ובמשפחות החטופים. בהרצאה זאת אדבר על הדחק הטראומטי המתמשך, על הטראומטיזציה המשנית ועל השחיקה של אנשי המקצוע שטיפלו באוכלוסיות אלו, אסקור בקצרה את המכניזם הנוירו-פיזיולוגי, הפסיכולוגי והבריאותי של חוויות אלו, ולבסוף אציע דרכים למנוע ולהתמודד איתן.

ד"ר רוני ברגר הינו פסיכולוג קליני בכיר ומרצה בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל-אביב. הוא מומחה בעל שם עולמי בהתמודדות עם מצבי דחק וטראומה ואחד ממקימי העמותה הבינלאומית של פסיכולוגים ללא גבולות המטפלת בנפגעי מלחמה, טרור ואסונות טבע. הוא המנהל המקצועי של חוות מרפא ברישפון המטפלת בלוחמים, בשורדי הנובה ובמשפחות שכולות ומשפחות חטופים. ד"ר ברגר הוא חבר מייסד במרכז לחינוך קשוב ואכפתי ומשמש בה כמנהל הפדגוגי.

סדנאות הכנס

תמונה -עדי הירש

גב' עדי הירש

עבודה טיפולית עם הורים בימי משבר מתמשך – גישת ACT כמצפן קליני

הסדנא תציג היבטים תיאורטיים מבוססי מחקר לעבודה טיפולית עם הורים, לצד כלים יישומיים, המכוונים לסיוע להורים המתמודדים עם מצבי לחץ של עצמם ושל ילדיהם בתקופות של חרדה ומשבר, תוך שימוש בעקרונות גישת ACT.

תרפיית קבלה ומחויבות (Acceptance and Commitment Therapy – ACT) מציעה גישה ייחודית וכלים מעשיים להתמודדות עם אתגרי המציאות הנוכחית המורכבת. מטרת הטיפול אינה רק הפחתת סימפטומים, אלא פיתוח דפוסי פעולה גמישים, המאפשרים חיים משמעותיים ותפקוד מיטבי גם בנוכחות מצוקה.

 ACT מדגישה את חשיבות ההקשר (context) של כל התנהגות. כאשר מדובר ברווחה הנפשית של ילדים, הבנת המערכת המשפחתית והתערבות דרכה הן בעלות משמעות רבה. הסדנא תעסוק בדרכים בהן ניתן לעבוד עם ההורים כמטפלים, דרך שילוב של תיאוריה, דוגמאות קליניות ותרגול חווייתי.

נקודת המוצא של הסדנא היא שההורים, שהינם הדמויות המטפלות הראשיות בילד, זקוקים לליווי וטיפול עבורם בזמנים מורכבים אלה על מנת לתפקד באופן מיטבי. במקביל לכך, אנו כמטפלים נלמד כיצד "להיות הורים טובים עבור עצמינו" כדרך לתמוך בהורים עמם אנו עובדים.

עדי הירש, פסיכולוגית חינוכית מומחית ופסיכותרפיסטית קוגניטיבית-התנהגותית, מדריכה באיט"ה. מפתחת מודל "גמישות פסיכולוגית הורה-ילד", אשר הוצג בכנסים מקצועיים בארץ ובעולם, כולל כנס ACT העולמי. מרצה על ACT בבתי ספר לפסיכותרפיה, תכניות להכשרת מטפלים, מסגרות אקדמיות וכנסים מקצועיים. מטפלת ומדריכה בגישת ACT  תוך התמקדות בעבודה טיפולית עם הורים. בעלת קליניקה פרטית במודיעין ובטיפול מקוון.

ניב אידלמן

מר ניב אידלמן

להיות עם מה שיש: מיינדפולנס וטיפול

הסדנא תעסוק בשילוב העמוק שבין מיינדפולנס לטיפול נפשי, ותציג כיצד עקרונות התרגול בנוכחות, קבלה וחמלה משתלבים בעבודת המטפל בתקופה של עומס, אי-ודאות וטראומות מתמשכות- הן של המטופלים והן של המטפלים עצמם.

דרך דוגמאות קליניות ותרגולים קצרים נבחן כיצד מיינדפולנס משנה את עמדת המטפל: מתנועה שמכוונת לשינוי ולתיקון- לתנועה שמעמיקה את היכולת להיות עם מה שיש, לפגוש סבל אנושי מבלי להיבהל ממנו, ולהשיב מרחב של יציבות פנימית וחמלה.

נדבר על ההבדל בין מיינדפולנס כטכניקה לבין מיינדפולנס כעמדה טיפולית. על התרגום של עקרונות השיטה לשפה של תהליך טיפולי חי וקשוב, ועל האופנים בהם חמלה יכולה לבוא לידי ביטוי ככלי מקצועי, מעשי ומכוון.

מר ניב אידלמן הינו פסיכולוג קליני מומחה ומדריך בכיר למיינדפולנס.התמחה בבית החולים תל השומר. לאחר התמחותו המשיך לעבוד בבית החולים במשך כעשור כאחראי תחום המיינדפולנס במרפאת "שחף" להפחתת מתח נפשי.
במהלך השנים פיתח והעביר תוכניות מיינדפולנס לצוותים רפואיים, כוחות הביטחון, צוותים חינוכיים וחברות היי-טק בארץ ובעולם.
כבר מעל עשור מלמד בתוכניות CBT להכשרת מטפלים, קורסים של ACT ו- Mindfulness.

מטפל בקליניקה פרטית בהרצליה ואונליין.
עבודתו מתמקדת בשילוב מעמיק בין טכניקות מיינדפולנס לבין טיפול פסיכולוגי מבוסס ראיות.

תמונה גל גפן

גב' גיל גפן

להעצים את מוד הילד הנבון ומוד הילד השמח בטיפול: התערבויות בעת משבר בראי הסכמה תרפיה

המפגש הטיפולי עם ילדים ומתבגרים בגישת הסכמה תרפיה מהווה מרחב דינמי ועשיר, הדומה למשחק תיאטרון אשר הדמויות המופיעות בו הינם המודים (קרי חלקי העצמי) השונים. המודים אשר מתעוררים בחדר הטיפול מאפשרים למטפל התבוננות עמוקה אל העולם הפנימי של המטופל, מתוך מטרה להבין את הצרכים הרגשיים שלא מקבלים מענה ולפתח תוכנית טיפולית שתיתן את המענה ההולם.

בעיתות משבר – אקוטיות או מתמשכות – ילדים ומתבגרים נוטים להיתקע במודים הגנתיים שפותחו כאסטרטגיות הישרדות. מודים אלו, אף שמגנים בטווח הקצר, עלולים לצמצם את הרפרטואר הרגשי והקוגניטיבי של הילד ולהגביל את יכולתו להתמודד באופן גמיש ויצירתי עם האתגרים.

בסדנה זו נלמד:

  • טכניקות מעשיות לעוררות של מוד הילד הנבון – המאפשר חשיבה, סקרנות ויכולת פתרון בעיות
  • דרכים להעלות את מוד הילד השמח – המחזק תחושת ביטחון, שמחת חיים וחיבור

הסדנה תשלב טכניקות חווייתיות אותן ניתן ליישם בטיפול

גב' גל גפן, נוירופסיכולוגית ופסיכולוגית שיקומית מומחית, המתמחה בטיפול בילדים, נוער והדרכת הורים. מדריכה מוסמכת בסכמה תרפיה לילדים ונוער מטעם הארגון העולמי ISST, מעבירה הסמכות בתחום לאנשי מקצוע בבתי ספר לפסיכותרפיה. אוהבת לשחק , לחשוב ולחוות את עקרונות הסכמה בטיפול בילדים ונוער.

הקרנת סרט ודיון

"הקבוצה של אלכס" / יונתן ניר

ארבע נשים וארבעה גברים המהווים פסיפס של החברה הישראלית, נפגשים לקבוצת צילום טיפולית בהנחיית הצלם זוכה פרס ישראל אלכס ליבק. כל אחד ואחת ממשתתפי הקבוצה, קשור בצורה כזו או אחרת לפוסט טראומה. הקבוצה כוללת אם לפוסט טראומתי, אישה של, ילדה של, אישה ששירתה כתצפיתנית, וארבעה גברים בגילאים מגוונים, רובם לא מאובחנים או מוכרים כפוסט טראומטיים. מתוך תמונותיו האייקוניות של ליבק ועל בסיס צילומים שהמשתתפים מביאים בעצמם, מתפתח שיח אינטואיטיבי ואותנטי על הפוסט טראומה כתופעה חברתית, על דימויים אודיו-ויזואליים כמעצבי תודעה וגם על הדרך לצמוח מטראומה באמצעות שיתוף, הכרה, מחילה, חמלה ויצירה. "הקבוצה של אלכס" הוקרן במשך כחצי שנה בקולנוע לב ובסינמטקים ברחבי הארץ, בעשרות הקרנות לקראת יובל שנים למלחמת יום הכיפורים. באופן מצמרר, הוא ירד מהאקרנים בדיוק שבוע לפני ה-7.10.

עלות הכנס

איט"ה מציעה תעריף מוזל ומסובסד לחברי איט"ה ולעמיתים מתעניינים.

רישום לכנס

יש לך הצעה לוועד איט"ה?

מצויין! נשמח לשמוע. כתוב/י את ההצעה בטופס מטה ונשתדל להתייחס במהרה