אודות איט"ה

במשך השנים האחרונות, מוסדות ממשלתיים ומקומיים ברחבי המדינה שינו באופן משמעותי את גישתם כלפי CBT, הביעו קבלה כלפי הגישה ולעיתים אף העדיפו אותה כטיפולים קצרי מועד, מכווני מטרה ומובנים. בחלק מבתי החולים הפסיכיאטריים ומוסדות בריאות הנפש הציבוריים, מטפלים קוגניטיביים התנהגותיים עובדים כיום במקביל ולצד מטפלים בעלי גישה פסיכודינאמית יותר.

פלטפורמה משמעותית עבור ה – CBT בישראל היה צה”ל, אשר פיתח מספר טיפולים מבוססי CBT עבור חיילים עם הפרעת פוסט טראומה והלם קרב. עקב החשיפה האקוטית והכרונית של אזרחי ישראל לטרור ומלחמה, העבודה עם PTSD התפתחה מאוד והתרחבה בישראל בצבא, במוסדות בריאות הנפש הציבוריים והפרטיים ובמוסדות הרווחה (חן נרדי ויוחנן ווזנר פיתחו את אחת מתוכניות CBT הראשונות בצבא). שתי דוגמאות של מרכזים שפיתחו שירותים בעלי אוריינטציה התנהגותית קוגניטיבית עבור אוכלוסיה לאחר טראומה הם: מרכז משאבים בקריית שמונה, מיסודו של “המרכז לשעת חירום” בניהולו של מולי להד והמרכז לטיפול בקורבנות טראומה בניהולו של דני ברום.

תחום נוסף בו ה – CBT הראה תוצאות חיוביות הוא עבודה עם ילדים במוסדות ובתי ספר ממשלתיים. לדוגמא, משרד החינוך מכשיר יועצים חינוכיים כמאמנים לשינוי התנהגותי ובכדי לעזור למורות להפיק תועלת מתצפית ומגישת חיזוקים בכיתה. מוסדות רבים לחינוך המיוחד כוללים כיום תוכניות CBT, אשר מסייעות בשינוי התנהגותי והתמודדות רגשית של הילדים.

כיום פועלות  תוכניות הכשרה רבות בנות שנתיים עבור מטפלים, אשר מוכרות ע”י איט”ה, המכשירות מטפלים מקצועיים כמטפלי CBT.

התחום מתפתח בעקביות, צועד קדימה ומשתפר. השפעות כלכליות, אקדמיות ומקצועיות מחזקות את ההשפעה של ה – CBT בישראל.