תולדות איט"ה

1. מבוא:
האגודה הישראלית לטיפול התנהגותי – קוגניטיבי (איט"ה) נוסד במקור בשנות ה – 70 ע"י קבוצת פסיכולוגים ועובדים סוציאליים, אשר למדו בארה"ב והביאו עמם רעיונות חדשים. הארגון נוסד באופן רישמי בתאריך 4.2.1980. יו"ר הועד הראשון של איט"ה היה דב פרידלנדר. חברי ועד אחרים, שהפכו משפיעים בהתפתחות ה – CBT בישראל היו יואל גולדברג, מרילין ספר, דליה גלבוע, קלייר רבין, מיכאל מרבאום, מיכאל רוזנבאום, טוני שחר, יוחנן ווזנר, מאיר רותם, וצפרירה אשכנזי.
בשנות השבעים והשמונים היה קושי רב לערוך טיפול התנהגותי בישראל, מאחר והאוריינטציה היתה אז (והנה עדיין) פסיכודינאמית בעיקרה. מיכאל רוזנבאום, לדוגמא, חזר מארה"ב, לאחר שהתמחה בטיפול בילדים שם, והתחיל לעבוד בבי"ח פסיכיאטרי. יחד עם זאת, מנהל ביה"ח טען כי טיפול התנהגותי בילדים הינו מסוכן… במקרה אחר, יוחנן ווזנר ערך תוכנית טיפול בנוער במוסדות ובכלא. רוב הטיפולים ההתנהגותיים בתקופה זו נערכו עם מטופלים בהפרעות קשות מאוד. הטיפול התנהגותי, שלימים הפך לטיפול קוגניטיבי התנהגותי, מעולם לא התקבל במלואו ע"י פסיכותרפיסטים בישראל.
הקורסים הראשונים ב-CBT נערכו בשנות השבעים, והועברו ע"י דב פרידלנדר באוניברסיטה העברית בירושלים, יואל גולדברג באוניברסיטת תל אביב ומרילין ספר באוניברסיטת חיפה.
את הכנס הראשון לטיפול התנהגותי יזם מיכאל רוזנבאום בירושלים בשנת 1980. הצלחתו הגדולה ונוכחותם של אנשים רבים מרחבי העולם היוותה את תחילת פעילותו האקטיבית של הארגון הישראלי לטיפול התנהגותי. בשנות התשעים, החל קורס ההכשרה הראשון, בן שנתיים וחצי בטיפול התנהגותי בביה"ס לעבודה סוציאלית באוניברסיטת תל אביב.
בעקבות ההתפתחות בארגון האירופאי לטיפול התנהגותי קוגניטיבי, הארגון הישראלי הוסיף את המונח "קוגניטיבי". תמי רונן, אשר היתה יו"ר ועד איט"ה בשנות התשעים, נתנה דחיפה משמעותית להתפתחות ה – CBT באותן שנים.
מאחר והמטפלים ההתנהגותיים קוגניטיביים מהווים עדיין מיעוט בישראל, ומאחר והארגון הפרופסיונלי עדיין יחסית קטן (בערך 330 חברים בשנת 2016), מקצוע ה-CBT מלווה לעיתים בתחושת בדידות, במדינה בה הטיפול הפסיכודינאמי הוא האוריינטציה הטיפולית הנפוצה בהרבה. יחד עם זאת, CBT הפך יותר ויותר פופולרי בשנים האחרונות. רוב האוניברסיטאות בישראל מעבירות כיום קורסים ב – CBT עבור סטודנטים במחלקות הפסיכולוגיה ובבתי הספר לעבודה סוציאלית.
בנוסף, קיימות לפחות שש עשרה תוכניות הכשרה בנות שנתיים עבור מטפלים, אשר מוכרות ע"י איט"ה, המכשירות מטפלים מקצועיים כמטפלי CBT. פסיכולוגיים קליניים צעירים, אשר עליהם לעמוד בבחינה בסיום ארבע שנות התמחות, יכולים לבחור להיבחן בהצגת מקרה בטיפול CBT, ולא רק בהצגת מקרה פסיכודינאמי, כפי שהיה בעבר. פסיכיאטרים אף הם נבחנים על ידע ב CBT כחלק חובה בבחינתם. לאורך עשרים השנים האחרונות, ההתמחות ב-CBT הפכה נפוצה באופן משמעותי, כפי שידון בחלק הבא.

2. הפרקטיקה העכשווית של ה-CBT בישראל
באופן כללי, רוב הטיפולים ב-CBT בארץ נערכים עדיין במסגרת קליניקות פרטיות, אך הטיפול נעשה יותר ויותר נפוץ גם במסגרות ציבוריות לבריאות הנפש בארץ.
במשך השנים האחרונות, מוסדות ממשלתיים ומקומיים ברחבי המדינה שינו באופן משמעותי את גישתם כלפי CBT, הביעו קבלה כלפי הגישה ולעיתים אף העדיפו אותה כטיפולים קצרי מועד, מכווני מטרה ומובנים. בחלק מבתי החולים הפסיכיאטריים ומוסדות בריאות הנפש הציבוריים, מטפלים קוגניטיביים התנהגותיים עובדים כיום במקביל ולצד מטפלים בעלי גישה פסיכודינאמית יותר. פלטפורמה משמעותית עבור ה – CBT בישראל הינו צה"ל, אשר פיתח מספר טיפולים מבוססי CBT עבור חיילים עם הפרעת פוסט טראומה והלם קרב. עקב החשיפה האקוטית והכרונית של אזרחי ישראל לטרור ומלחמה, העבודה עם PTSD התפתחה מאוד והתרחבה בישראל בצבא, במוסדות בריאות הנפש הציבוריים והפרטיים ובמוסדות הרווחה (חן נרדי ויוחנן ווזנר פיתחו את אחת מתוכניות CBT הראשונות בצבא). שתי דוגמאות של מרכזים שפיתחו שירותים בעלי אוריינטציה התנהגותית קוגניטיבית עבור אוכלוסיה לאחר טראומה הם: מרכז המשאבים בקריית שמונה, מיסודו של "המרכז לשעת חירום" בניהולו של מולי להד והמרכז לטיפול בקורבנות טראומה בניהולו של דני ברום.
תחום נוסף בו ה – CBT הראה תוצאות חיוביות הוא עבודה עם ילדים במוסדות ובתי ספר ממשלתיים. לדוגמא, משרד החינוך מכשיר יועצים חינוכיים כמאמנים לשינוי התנהגותי ובכדי לעזור למורות להפיק תועלת מתצפית ומגישת חיזוקים בכיתה. מוסדות רבים לחינוך המיוחד כוללים כיום תוכניות CBT, אשר מסייעות בשינוי התנהגותי של הילדים. מגמה נוספת בחינוך, אשר עדיין מתפתחת, הוא פרוייקט שנועד להטמיע סביבה טיפולית התנהגותית קוגניטיבית חדשנית עבור ילדים בפנימיות. במידה והפרויקט, הממומן באופן פרטי וציבורי, יימצא יעיל, הטיפול ייושם בכל רחבי הארץ.

3. מחקר ב-CBT
מחקרים ב-CBT מתבצעים כיום באוניברסיטאות ובכמה מחלקות פסיכיאטריות בבתי חולים בשיתוף אוניברסיטאי. מיכאל רוזנבאום, מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת תל אביב, הוכיח את יעילות תיאורית השליטה העצמית ואת התיאוריה החדשה שפיתח ע"י חקירה אמפירית בקרב טווח אנשים בעבודה, בבתי חולים ותחת מצב של מצוקה. יונתן הופרט, שבמקור עבד עם עדנה פואה בפילדלפיה, היגר לישראל ועורך במעבדתו מחקרים באוניברסיטה העברית על הפרעת פאניקה , חרדה חברתית ו-OCD. תמי רונן הראתה כי ההתערבות שערכה בשליטה עצמית סייעה לילדים בהפחתת תוקפנות, הגבירה מיומנויות שליטה עצמית ושינתה התנהגויות כגון אנורקסיה, הרטבה בלתי נשלטת, לקויות חברתיות, חרדה ותוקפנות. התוכנית היתה ועודנה מיושמת כאמצעי מניעה בקרב ילדים בבתי ספר ונמצאה אפקטיבית. רובי דר מאוניברסיטת תל אביב עורך מחקרים חשובים בנושא סוגיות תיאוריטיות של OCD במבוגרים. איווה גלבוע – שכטמן באניברסיטת בר אילן וצופי מרום בבי"ח גהה חוקרות חרדה חברתית ויעילות ה-CBT להפרעה. יפתח יובל, נילי מור ויופ מאיירס באוניברסיטה העברית בירושלים ערכו ניסוי על יישום אספקטים ותיאוריות של חרדה ו-OCD בקרב ילדים. רות מלקינסון, מייסדת של ה-REBT בישראל, עורכת מחקרים קליניים באוניברסיטת תל אביב. עבודתה הנרחבת בתחום ה- CBT ואבל ידועה ומוכרת ברחבי העולם. רות מלקינסון ושושנה קיגל פתחו מוסד להכשרה ב-REBT בישראל, אשר מכשיר סטודנטים רבים ומושך מטפלים לתחום זה.

4. מי עושה טיפול התנהגותי – קוגניטיבי?
פסיכולוגים, עובדים סוציאליים וקבוצה קטנה של פסיכיאטרים מטפלים בשיטה ההתנהגותית – קוגניטיבית. שלושת מקצועות פרופסיונליים אלה מתחום בריאות הנפש הם היחידים שהוכרו באופן רשמי לטפל בארץ ע"י משרד הבריאות. מאחר ולא קיים בארץ חוק פסיכותרפיה, כל אחד יכול לטפל, גם אם אין ברשותו רישיון לכך. עם זאת, הכשרה פרקטית בטיפול כחלק מהלימודים האקדמיים קיימת בקרב כל שלושת מקצועות בריאות הנפש. בעבודה סוציאלית, עבודה שדה מהווה חלק אינטגרלי מהלימודים באוניברסיטה, והסיום הרשמי ניתן ע"י משרד הרווחה. פסיכיאטרים ופסיכולוגים מקבלים את רישיונם ממשרד הבריאות לאחר התמחות בת מספר שנים ובחינה.

5. ארגון הטיפול ההתנהגותי – קוגניטיבי בישראל
בישראל קיים ארגון מקצועי אחד של CBT, איט"ה (האגודה הישראלית לטיפול התנהגותי – קוגניטיבי). החל משנת 2008, לאיט"ה 250 חברים פעילים. חברים אלה, אשר רובם פסיכולוגים, עובדים סוציאליים ופסיכיאטרים, התמחו כנדרש כמטפלים מוסמכים, אשר למדו CBT ומיישמים את הגישה בעבודתם הטיפולית היומיומית. כולם מילאו את הדרישות הנחוצות על מנת להיות מטפל קוגניטיבי התנהגותי, המבוססות על "סטנדרט הכשרה מינימלי", כפי במפורט באתר של EABCT. אנשי מקצוע רבים נוספים מעידים על עצמם כתומכים ב – CBT, אך אינם משלמים את דמי החבר של איט"ה, או שאינם עומדים בקריטריונים של ההכשרה המינימלית ועל כן לא יכולים להיות חברים באיט"ה. רוב חברי איט"ה רואים את עצמם כמטפלים התנהגותיים – קוגניטיביים, כפי שהגדירה EABCT. רוב המטפלים מיישמים את שיטת ההתערבות של Beck או את ה – REBCT של Ellis. לאחרונה, מה שנודע כ"גל השלישי", הפך גם הוא לפופולרי ומושך מטפלי CBT רבים. רוב העבודה עם מטופלים מבוגרים בתחומים של כאב, חרדה, דחק, אבל, בעיות בריאותיות ואחרות מיושמות גם בקרב מטופלים ילדים בבעיות של חרדה, OCD, תוקפנות, לקויות למידה וכו'. חלק מהמטפלים אף התמחו בטיפול זוגי ומשפחתי.
איט"ה מארגנת סדנאות, סמינרים וימי עיון. למרות שהארגון קטן, הפעילויות המאורגנות מצליחות מאוד ובעלות נוכחות גבוהה של מטפלים אחרים. מספר אורחים בעלי שם עולמי ביקרו בעבר או יגיעו להנחות סדנאות, בהם: Donald Meichenbaum, Michael Mahoney, Fred Kanfer, Isaac Marks, Arthur Freeman, Ray Digiuseppe, Marsha Linehan, Judy Beck, Windy Dryden, Tom Borkovec, John Williams. לאיט"ה אתר אינטרנט משלה ( www.itacbt.co.il ), בעל תוכן ומידע עשיר ומעודכן בשדה ה – CBT בישראל ומקושר לאתרי CBT ברחבי העולם. מטפלי CBT ישראלים רבים משתתפים בקונגרסים בינלאומיים ומציגים את עבודותיהם או מעניקים הרצאות.

6. פעילויות הכשרה, קריטריונים ואיכות הניהול
כפי שצוין, פסיכולוגים, עובדים סוציאליים ופסיכיאטרים קיבלו הכשרה אקדמאית ברמת MA ועל כן מקבלים רישיון, ע"י האוניברסיטה או משרד הבריאות. פסיכולוגים קליניים נדרשים ל-4 שנות התמחות במרפאות ציבוריות לבריאות הנפש (בבתי חולים פסיכיאטריים ובמרפאות חוץ) ולעבור מבחן סיום התמחות לפני שמקבלים רישיון. באופן מסקרן, רוב מטפלי ה-CBT בארץ הינם פסיכיאטרים או עובדים סוציאליים. בקרב מטפלי ה-CBT בארץ יש באופן יחסי מעט פסיכולוגים קליניים בעלי רישיון. ייתכן והדבר משקף את המציאות, בה המסורת הפסיכודינאמית עדיין משחקת תפקיד עיקרי בקרב הפסיכולוגיה הקלינית, אשר הינה פרופסיה שמרנית יותר מהעבודה הסוציאלית או הפסיכיאטריה. עם זאת, מספר האוניברסיטאות המציעות קורסי חובה או בחירה של CBT עולה. ההתמחות הספציפית ב – CBT על פי הקריטריונים של ה – EABCT מתקיימת לאחר סיום לימודי ה – MA. קיימים כעת מספר תוכניות לימודים בנות שנתיים הכוללות הדרכה, המוכרות ע"י איט"ה.
בשנה הראשונה של ההכשרה, הסטודנטים לומדים למשך שנה שלמה יום לימודים ארוך אחד כל שבוע. הסטודנטים לומדים תיאוריות התנהגותיות, טיפול קוגניטיבי (המתמקד בעיקר על Beck ו – Ellis), טכניקות עיקריות ואת הקשרים בין אבחון, הערכה והתערבות. מהשנה הראשונה והלאה, הסטודנטים יקבלו הדרכה אישית ובקבוצות קטנות.
בשנה השניה, הסטודנטים לומדים טיפול בבעיות ספציפיות (כגון דיכאון, חרדה), ומיישמים את הלמידה על אוכלוסיות שונות, כגון משפחות וילדים, קשישים וכו'. צורות התערבות ספציפיות, כגון דימיון, מטאפורות, שליטה עצמית ופתרון בעיות מיושמות גם כן. אחת מתוכניות ההכשרה העיקריות, אשר פותחה ע"י יעקב סיני, הינה בעלת אופציה לשנת לימודים שלישית. סטודנטים אשר ישלימו את ההכשרה צריכים לטפל תחת הדרכה למשך שנה נוספת (למשך מספר שעות ספציפי הנדרש), לפני שיוכלו להתקבל כחברים מומחים באיט"ה. הקריטריונים להכרה כמדריך באיט"ה כוללים חמש שנות ניסיון נוספות תחת הדרכה.

לסיכום, סקירה של הטיפול ההתנהגותי – קוגניטיבי בישראל חושפת כי התחום מתפתח בעקביות, צועד קדימה ומשתפר. השפעות כלכליות, אקדמיות ומקצועיות מחזקות את ההשפעה של ה – CBT בישראל. קיימים מספר גורמים חשובים:
משאבים כספיים מוגבלים דורשים התערבויות קצרות טווח ומובנות יותר ועל כן מסייעות לקדם את ה – CBT כטיפול מועדף. שנית, היא ההשפעה האקדמית. מאחר ומרבית אנשי האקדמיה הישראלים כותבים ומפרסמים את מאמריהם במשותף עם חוקרים מחו"ל, חוקרים בעלי שם בשדה ה – CBT אינם מציגים או כותבים את עבודותיהם בישראל. קיים צורך לכתוב ולהציג יותר תוצאות וידע תיאורטי בפני אנשי המקצוע בישראל, הקוראים כתבי עת ישראלים ולא בינלאומיים. הדבר קורה יותר ויותר. לאחרונה, מטפלים התנהגותיים – קוגניטיביים החלו לערוך ספר לימוד בעברית של תחום ה – CBT וכן גיליון מיוחד על CBT התפרסם בכתב העת הפסיכיאטרי הישראלי. בנוסף, טקסטים לועזיים רבים מתורגמים לעברית. התפתחויות אלה ללא ספק מגבירות את הפופולריות של ה – CBT.
תחום הטיפול ההתנהגותי – קוגניטיבי התקדם רבות במרוצת השנים. קיימים מטפלים בעלי מומחיות ויכולת רבה והרצאות בתחום, אך יש עדיין דרך לעבור בטרם ה – CBT יקבל הכרה כחלק אינטגרלי משדה הפסיכותרפיה בישראל.

נקודות ציון בהקמת איט"ה

איט"ה נוסדה כאגודה ב- 4 פברואר 1980. ההיסטוריה של איט"ה צמחה מתוך פגישות חודשיות שהחלו בסוף שנת 1971 בין מטפלים, שהיו חלוצים בנושא ה CBT ,מאוניברסיטאות שונות בארץ: מרילין ספר וחוה פרלברג מאוניברסיטת חיפה, צפרירה אשכנזי ומאיר רותם מבן גוריון, יואל גולדברג ודב פרידלנדר מבר אילן. פגישות אלה סייעו למטפלים והם העניקו תמיכה וחיזוק האחד לשני. לאחר מכן הצטרפו מייק מירבאום, טוני שחר, ומייק רוזנבאום מאוניברסיטת ת"א. כמו כן, יוחנן ווזנר וג'ו לב הצטרפו בזמן זה גם כן. בשנים 1974-5 החלה מחשבה למסד ולבנות ארגון.

המייסדים:
דליה גלבוע, מיכאל רוזנבאום, תמי רונן, יאיר אברהם, מרילין ספר, יורם יפה, טוני שחר, מיכאל מרבאום, יואל גולדברג, מאיר רותם, יוחנן ווזנר, צפירה אשכנזי, דוד קיפר

הכנס הבינלאומי בירושלים:
בחודש יולי בשנת 1980 נערך כנס בינלאומי גדול ב-CBT בירושלים ביוזמתו של מיכאל רוזנבאום. יאיר אברהם, ד"ר יורם יפה ומיכאל רוזנבאום היו בועדה המארגנת.

הכנס ראשון של איט"ה:
בתאריך 17.2.1982 נערך יום עיון באוניברסיטת תל אביב בביה"ס לחינוך. יום עיון זה נערך לאחר הכינוס העולמי ואחרי הכנס המדעי למחקר ולטיפול התהגותי שנערך באוניברסיטת חיפה ב- 1981 ונערך ביוזמתם של ד"ר דב פרידלנד, יו"ר איט"ה וד"ר יאיר אברהם, שהיה יו"ר הכנס.

הקורס הראשון ל CBT:
בשנת 1989 נוסד הקורס הראשון באוניברסיטת תל אביב, בביה"ס לעו"ס ע"י קלייר רבין, תמי רונן ורות מלקינסון. התוכנית הדו שנתית לטפול התנהגותי קוגניטיבי נפתחה אף היא באוניברסיטת תל אביב והמחזור הראשון היה בשנים 1991-1993. הצוות המוביל של התוכנית וועדת ההיגוי היו קלייר רבין, תמי רונן, רות מלקינסון, יוחנן ווזנר, יאיר אברהם, דליה גלבוע, טוני שחר ויואל גולברג. לאחר מכן הצטרף להוראה זאב וונדרר.

האיט"ון:
ב – 1993 יצא לאור המידעון הראשון של איט"ה שנקרא איט"ון.
במלאות 30 שנים לאיט"ה, הוצאת האיט"ון שוחזרה, הפעם בגרסה האלקטרונית.

היור"ים של איט"ה
יו"רים של איט"ה שנים
ד"ר מיכאל רוזנבאום 1976-1979
ד"ר דב פרידלנדר 1979-1981
ד"ר מרילין ספר 1981-1983
ד"ר יאיר אברהם 1983-1991
ד"ר תמי רונן 1991-2002
ד"ר יופ מאיירס 2002-2008
ד"ר צופי מרום 2009-2016 

ד"ר דני דרבי ויעקב סיני 2016– 

חברים מרכזיים שלוו את איט"ה לארך שנותיה והיו בעלי תפקידים מרכזיים בקביעת צביונה הינם:
ד"ר דליה גלבוע, – היתה אחראית על ועדת הקבלה לחברות ויצירת קריטריונים לקבל, במטרה להגדיל את שורות החברים, אך גם לשמור על עקרונות של ידע והשקעה בתחום של המצטרפים. כמו כן,היתה בתפקיד האחראית על ימי העיון והשתלמויות.
ד"ר רותי מלקינסון- חברה מרכזית שהתביעה חותמה על קווי היסוד של איט"ה , החלטות מהותיות מבחינת קווי הפעולה של איט"ה וכיום חברה בתת ועדה לתוכניות הכשרה ב CBT.
ד"ר יאיר אברהם -ששמש כגזבר איט"ה שנים רבות החל מ 2002 ועד 2009.
הגב. שושנה קיגל ייסדה את מסורת הרצאות ימי שישי של איט"ה בשנת 1998.
ד"ר טוני שחר, אשר ניהל את גזברות איט"ה במשך שנים רבות, עד 2002.
חן נרדי שהיה בצוות המנהל של איט"ה במשך לא מעט שנים, וערך את העיתון הראשון של איט"ה "איטון" שיצא מספר פעמים.
ועוד רבים וטובים: יואל גולדברג,מרילין ספר,קלייר רבין,מאיר רותם,צפרירה אשכנזי.

פעילויות וועד איט"ה:
בתקופתו של מיכאל רוזנבאום כיו"ר נוצרו הקשרים עם האגודה האורפאית והאמריקאית. בכנס ב 1977 בשטוקהולם של האגודה האירופאית יזם מיכאל את הכנסים העולמים לתרפיה התנהגותית שהראשון התקיים ב 1980 בירושלים. הוא גם יצר קשרים והביא מרצים ידועי שם מחו"ל, כמו ויקטור מאייר, אייזק מרקס, דונלד מייכנבאום. בתקופתה של תמי רונן כיו"ר נוצר הקשר מחודש עם האגודה האירופאית והפכנו להיות חברים שווי זכויות באגודה הזו. הוקם אתר האינטרנט; נפתחה התכנית הראשונה להכשרת מטפלים התנהגותיים קוגניטיבים וכן שינוי איט"ה מאגודה לעמותה. בתקופת יופ מאיירס כיו"ר הלכה והתבססה איט"ה כגוף מסודר עם פעילויות רבות ומגוונות, הן בארץ והן בקשירת קשרים עם האגודה האירופאית. הוזמנו לארץ מרצים מהשורה הראשונה והאגודה גדלה משמעותית מבחינת מספר החברים. בתקופה שמכהנת ד"ר צופי מרום כיו"ר העמותה זכתה איט"ה במכרז לקיים את כינוס האיגוד האירופאי של בירושלים בספטמבר 2015.EABCT. הכנס זכה להצלחה רבה והערכה בEABCT. 

בשנת 2017 חודשה מסורת כנסי איט"ה בעכו, הכנס נחל הצלחה רבה והביא חברים ומתעניינים רבים. בכנס השתתפו, חוקרים קלינאים ואנשי מקצוע, חוקרים צעירים הציגו את עבודתם בסשן פוסטרים מדעיים. 

 

 

 

הצהרת יסוד של האגודה הישראלית לטיפול התנהגותי 1982
readmore_site

 

תקציר ישיבת וועד 1982
readmore_site